Baal HaMaor Ketubot 83b – בעל המאור כתובות פג:‏ – Shas HaMeforash

בְּעוֹרֵר אֲבָל בְּעוֹמֵד מִגּוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע קָנוּ מִיָּדוֹ. אָמַר אַמֵּימָר הִלְכְתָא מִגּוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע קָנוּ מִיָּדוֹ אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר בְּעוֹרֵר אוֹ בְּעוֹמֵד לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ לְכִדְרַב יוֹסֵף אֲמַר לֵיהּ לָא שְׁמִיעַ לִי כְּלוֹמַר לָא סְבִירָא לִי.: אִם כֵּן לָמָּה כָּתַב לָהּ וְכוּ׳.: וְתֵימָא לֵיהּ מִכׇּל מִילֵּי סַלֵּיקְתְּ נַפְשָׁךְ אָמַר אַבָּיֵי יַד בַּעַל הַשְּׁטָר עַל הַתַּחְתּוֹנָה. וְאֵימָא מִפֵּירֵי אָמַר אַבָּיֵי בּוּצִינָא טָב מִקָּרָא. וְאֵימָא מִיְּרוּשָּׁה אָמַר אַבָּיֵי מִיתָה שְׁכִיחָא מְכִירָה לָא שְׁכִיחָא וְכִי מְסַלֵּיק אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ מִמִּילְּתָא דְּלָא שְׁכִיחָא מִמִּילְּתָא דִּשְׁכִיחָא לָא מְסַלֵּיק אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ רַב אָשֵׁי אָמַר בִּנְכָסַיִיךְ וְלֹא בְּפֵירוֹתֵיהֶן בִּנְכָסַיִיךְ וְלֹא לְאַחַר מִיתָה.: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם הוּא אוֹכֵל פֵּירֵי פֵירוֹת.: תָּנוּ רַבָּנַן אֵלּוּ הֵן פֵּירוֹת וְאֵלּוּ הֵן פֵּירֵי פֵירוֹת הִכְנִיסָה לוֹ קַרְקַע וְעָשְׂתָה פֵּירוֹת הֲרֵי הֵן פֵּירוֹת מָכַר פֵּירוֹת וְלָקַח מֵהֶן קַרְקַע וְעָשְׂתָה פֵּירוֹת הֲרֵי הֵן פֵּירֵי פֵירוֹת. אִיבַּעְיָא לְהוּ לְרַבִּי יְהוּדָה פֵּירֵי פֵירוֹת דַּוְקָא אוֹ דִלְמָא עַד עוֹלָם דַּוְקָא אוֹ דִלְמָא תַּרְוַיְיהוּ דַּוְקָא. אִם תִּמְצֵי לוֹמַר פֵּירֵי פֵירוֹת דַּוְקָא עַד עוֹלָם לְמָה לִי הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן כֵּיוָן דִּכְתַב לַהּ פֵּירֵי פֵירוֹת כְּמַאן דִּכְתַב לַהּ עַד עוֹלָם דָּמֵי. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר עַד עוֹלָם דַּוְקָא פֵּירֵי פֵירוֹת לְמָה לִי הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן אע״גאַף עַל גַּב דִּכְתַב לַהּ פֵּירֵי פֵירוֹת אִי כְּתַב לַהּ עַד עוֹלָם אִין אִי לָא לָא. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר תַּרְוַיְיהוּ דַּוְקָא תַּרְתֵּי לְמָה לִי צְרִיכָא דְּאִי כְּתַב לַהּ פֵּירֵי פֵירוֹת וְלֹא כְּתַב לָהּ עַד עוֹלָם הֲוָה אָמֵינָא פֵּירֵי פֵירוֹת הוּא דְּלָא אָכֵיל אֲבָל פֵּירָא דְּפֵירֵי פֵירוֹת אָכֵיל לְהָכִי אִיצְטְרִיךְ עַד עוֹלָם וְאִי כְּתַב לַהּ עַד עוֹלָם וְלָא כְּתַב לָהּ פֵּירֵי פֵירוֹת הֲוָה אָמֵינָא לְעוֹלָם אַפֵּירוֹת קָאֵי לְהָכִי אִיצְטְרִיךְ פֵּירֵי פֵירוֹת.: אִיבַּעְיָא לְהוּ כָּתַב לָהּ דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִיךְ וּבְפֵירֵי פֵירוֹת מַהוּ שֶׁיֹּאכַל פֵּירוֹת מִפֵּירֵי פֵירוֹת סַלֵּיק נַפְשֵׁיהּ מִפֵּירֵי לָא סַלֵּיק נַפְשֵׁיהּ אוֹ דִלְמָא מִכֹּל מִילֵּי סַלֵּיק נַפְשֵׁיהּ. פְּשִׁיטָא דְּמִכֹּל מִילֵּי סַלֵּיק נַפְשֵׁיהּ דְּאִי אָמְרַתְּ מִפֵּירֵי פֵירוֹת סַלֵּיק נַפְשֵׁיהּ מִפֵּירֵי לָא סַלֵּיק נַפְשֵׁיהּ כֵּיוָן דְּאַכְלִינְהוּ לְפֵירוֹת פֵּירֵי פֵירוֹת מֵהֵיכָא. וְלִיטַעְמָיךְ הָא דִּתְנַן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם הוּא אוֹכֵל פֵּירֵי פֵירוֹת כּוּ׳ כֵּיוָן דְּאַכְלִינְהוּ לְפֵירֵי פֵּירֵי פֵירוֹת מֵהֵיכָא אֶלָּא בִּדְשַׁיַּירָא הָכָא נָמֵי בִּדְשַׁיַּיר.: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כּוּ׳.: אָמַר רַב הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְלָא מִטַּעְמֵיהּ. מַאי הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְלָא מִטַּעְמֵיהּ אִילֵּימָא הֲלָכָה כרשב״גכְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר אִם מֵתָה יִירָשֶׁנָּה וְלָאו מִטַּעְמֵיהּ דְּאִילּוּ רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר מַתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָאוֹ בָּטֵל וְרַב סָבַר תְּנָאוֹ קַיָּים ^אוְקָסָבַר יְרוּשַּׁת הַבַּעַל דְּרַבָּנַן וַחֲכָמִים עָשׂוּ חִיזּוּק לְדִבְרֵיהֶם יוֹתֵר מִשֶּׁל תּוֹרָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות אישות י״ב:ט׳
רמב״ם הלכות נחלות א׳:ח׳
טור אבן העזר ס״ט

E/ע

הערותNotes

{רי״ף כתובות מא:}
{שמעתא דפירי פירות עד עולם}
צריכא. דאי כתב לה פירי פירות ולא כתב לה עד עולם, הוה אמינא פירי פירות הוא דלא אכיל אבל פירי דפירי פירות אכיל. להכי איצטריך עד עולם – ואי אמרת: נימא הם ה״נ. עד עולם אפירי פירות ולאו לרבויי פירי דפירי דפירא. וי״ל, הכי השתא. בשלמא אפירות איצטריך עד עולם. דסד״א: כי מקני לה, פירות שבאו לעולם, אבל שלא באו לעולם לא. קמ״ל עד עולם. אלא אפירי פירות למאי איצטריך בו עד עולם. והא כולהו לא באו לעולם. אלא לאו לרבויי פירא דפירי דפירא.
{רי״ף כתובות מב.}
{שמעתא דסלוק מירושת הבעל}
רשב״ג אומר: אם מתה יירשנה. אמר רב: הלכה כרשב״ג – הרי״ף ז״ל צוה לתקן בנוסח ההלכות דלית הלכתא הכי, דקי״ל תנאי ממון קיים. וסמך דבריו על תלמוד ירושלמי (ירושלמי כתובות ט׳:א׳) כמו שכתוב בהלכות.
ולא כך נראה לנו. שאין לעקור תלמוד ערוך שבידינו מפני הירושלמי. ואע״ג דקי״ל בעלמא תנאי ממון קיים, שאני הכא דירושה ממילא קא הויא ולאו כל כמיניה דעקר לה.
ור״ח כתב בפירושו והאריך בזה ויש לנו סיוע בדבריו.
ואפשר לנו לומר בזה שכתוב בירושלמי, אילין דכתבין אין מיתת בלא בני וכו׳, לא בכתיבת הבעל לאשתו אמרו אלא בכתיבת האב לבתו ובנותן מתנה ע״מ להחזיר.מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון